אם תסתובבו בימי חמישי בשעות הערב המאוחרות יש מצב טוב שתיתקלו בחבורת הורים שמשוטטת לה עם טרמוס וחיוך ענק, ככה שלרגע האינסטינקט הוא דווקא להתקשר למשטרה ולדווח על הורים משוטטים. רגע לפני שאתם עושים את זה רצינו לשתף אתכם בפרויקט חדש בשכונה שלנו – "סיירת הורים", האמת בארץ זה פרויקט שקיים כבר כמה שנים וגם בירושלים יש כבר כמה שכונות ומנהלים קהילתיים שרצים עם הפרויקט ורואים תוצאות יפות.
אז מה זה בכלל?
הסיירת זה משהו מהפכני בכל קנה מידה מכמה אספקטים: קודם כל, ההורים יוצאים לזירה האמיתית, קרי- לרחובות, ויורדים ממגדל השן המוכר עם התבניות הידועות והמעמד הברור- הסמכות ההורית בבית, והולכים לפגוש את המראה האמיתית של הילדים שלהם במקומם האמיתי.
בנוסף, ההורים עוברים הכשרה ארוכה של 8-10 מפגשים עם אנשי מקצוע בתחום הנוער, הסמים, האלכוהול והזנות, וזה כשלעצמו עוד לפני הירידה לרחוב מכריח את ההורים להישיר מבט למציאות ולצאת מהדחקה, או לחילופין להתחיל לתת שם והגדרה להרבה תופעות לוואי שאיתם הם נפגשים בבית.
אולי החשוב ביותר זה עצם המפגש עצמו עם הנוער, דבר שבעולם המקצועי/ טיפולי מגדירים כהשלכה, כהעברה, קרי – ההורים מוצאים את עצמם בסיטואציה שיש בה הרבה קונפליקטים שהם מכירים מהבית והאינסטינקט שלהם זה ליצור שיח בכלים שהם מכירים מהילדים שלהם, או לחילופין בלי להרגיש הם יכולים לדבר איתם בשפה שהם היו מדברים עם הילדים שלהם אך הפעם ממקום חשוף בלי סמכות ברורה, בטריטוריה אחרת, עם כללים אחרים ממה שהם רגילים ולכן גם התסכול או חוסר ההיענות של הנוער בגנים השכונתיים או ברחובות יכול ליצור תסכול רב תוך כדי עבודה, אך זה מכריח את ההורים ליצור שיח חדש, כנה והכי חשוב בגובה העיניים.
אז מה בעצם הקונספט?
קודם כל המנהל הקהילתי גינות העיר איתר קבוצה של 15 הורים מהמרחב הקהילתי שהיו מוכנים לקפוץ למים, אח"כ הם עברו הכשרה של כמה חודשים על בסיס מפגש שבועי, ואחרי זה התחייבו על יציאה לשטח על בסיס חודשי, עם ליווי צמוד של רכז סיירת הורים שיוצא איתם לשטח ופעם בחודש יש מפגש של החלפת חוויות, העלאת קונפליקטים וקשיים שצצו מהמפגשים עם הנוער. המפגש נעשה בליווי מנחה מקצועית שמכילה את הרגשות והתובנות של האנשים מצד אחד, ומצד שני נותנת להם כל פעם כלים חדשים למקום שבו הם נמצאים.
ההורים כבר חודשיים בעניינים - יוצאים לשטח, וחשוב לציין לשבח את המחויבות והראש הגדול שלהם, עם העזרה והליווי המפרגן של טל שיף שאחראית על הקמת הסיירת וליוויה מטעם המרכז הירושלמי למאבק בסמים.
והנוער? איך הוא מקבל את זה?
שאלה טובה. האמת- תלוי את מי שואלים ובאיזה פורום זה נשאל. קודם כל זה מתחיל מהילדים הביולוגיים של ההורים שלרובם זה ממש מעלה קשיים, דילמות והתמודדות של איך לקבל את זה שההורה נכנס לטריטוריה שלו, ובמיוחד שההורה יוצא ופוגש את החבר'ה שלו במקומות הכי אמיתיים שלהם, לכן חצי מהעבודה של ההורים זה עם הילדים שלהם. זה ממשיך לנוער ששוטף את הגנים הקהילתיים בעיקר בסופי שבוע ( ועכשיו בקיץ –כל השבוע) שהרושם הראשוני שלהם הוא חשד שההורים באו בתפקיד של משמר אזרחי, סוג של משטרה או יחידת בילוש, ולכן הקבלת פנים היא נחמדה אך בהחלט חשדנית. בהקשר הזה חשוב לציין שתפקיד הסיירת הוא כמובן ליצור קשר, להראות נוכחות, להיות יותר כמו אח גדול שיודע להשגיח, אך בהחלט ההורים לא באו להחליף את המשטרה, ובהקשר הזה שכר הלימוד הוא יקר והקשר הוא איטי כמו טפטוף קל. הסוד הוא העקביות, הסבלנות, ההקשבה וניסיון להוריד סטיגמות משתי הצדדים.
הסיירת כרגע בלי קשר להווה השוטף בשלבי איתור של קבוצת הורים חדשה שתעבור הכשרה בתחילת החורף ( ההרשמה פתוחה דרך המנהל הקהילתי) ותרוץ ביחד שנה הבאה.
תצוגת הדפסה